הרבה פעמים אנו שומעים את המשפט "החינוך מתחיל בבית" ומסכימים עם כל מילה. אם כך, מדוע אנו נוטים להאשים את ילדינו בקשיי התקשורת שלהם? האם האחריות אינה אצלנו?
כל הורה מכיר את השלב הזה: הילד לא משתף והגננת או המורה גם הן לא מצליחות לספק תשובות על הילד – מה מציק לו? מה הוא מרגיש? הוא מאושר או מתוסכל? השאלות האלו נובעות מדברים רבים, ביניהם למשל שוני תקשורתי בין הגילאים. כשעברנו את גיל ההתבגרות הותרנו מאחורינו את ההבנה כיצד ילדים מתקשרים, מה גורם להם להתחבר ולדבר. אנו צריכים להתחבר למקום הזה שוב על מנת לתקשר עם הילדים שלנו טוב יותר.
בואו נתחיל לתקשר!
תקשורת בין הורים וילדיהם קיימת כבר מהרגע בו אנו נפגשים לראשונה. אך תקשורת טובה ומעניקה הינה, ככל תהליך חינוכי: דבר הדורש הכוונה, התמדה והשקעה. רצוי לבסס תקשורת טובה מגיל צעיר, אבל אין גיל מאוחר מדי ללמוד לתקשר!
אז בואו ניגש לעבודה!
כיצד נלמד את ילדנו לתקשר טוב יותר?
דוגמא אישית
הורים משמשים מודל חיקוי לילדיהם. בבית שאינו משתף, סביר כי יגדל ילד שאינו משתף. זוהי ממש טכניקה שאנו מלמדים את הילד על ידי התנהגותנו, כלומר על ידי מתן דוגמה אישית. הטפות ונזיפות לא יעבדו פה. הילדים ייקחו מכם דוגמה, על כן עליכם להיות השינוי שאתם רוצים לראות. בבית שבו ההורים משתפים אחד את השני ואת ילדיהם, הילדים ילמדו את השפה של השיתוף וישתפו בעצמם.
ללא תנאים
כולנו נימנע משיתוף אם אנו חשים כי לשיתוף שלנו יש תוצאה שלילית. עלינו לגרום לילדנו להרגיש בטוחים ולאפשר להם לשתף אותנו גם בכישלונות או מעשים לא טובים. כמובן שחלק מחינוך הוא גם תגובה שלילית למעשים לא טובים, כמו למשל הברזה משיעור. אולם, את השיתוף עצמו תמיד צריך לעודד. אם כך כיצד ננהג במקרה כזה? נודה לילד על השיתוף, וניתן לו חיזוק חיובי כמו למשל מילה טובה או חיבוק.
לאחר מכן נסביר כי הברזה משיעור אינה מקובלת עלינו וכי יש תוצאות למעשים כאלה. כלומר, עלינו ללמד את עצמנו ראשית להקשיב מבלי לבקר או לשפוט את הילד, לתת לו להרגיש בטוח ושאנו אוהבים אותו ללא תנאי, ולאחר מכן להגיב בהתאם למה שסופר. כך, ילדנו ידע שאנו מקבלים אותו ואוהבים אותו תמיד, גם אם מעשיו אינם מוצאים חן בעינינו.
לא חייבים לספר הכל
הילד שלנו אינו מסוגל לתפוס ולהבין כל דבר, והוא גם לא צריך. עלינו לבחור את הנושאים בהתאם לגילו והבנתו כדי לא להביא אותו לבלבול או מצוקה. לדוגמה: ילד אינו אמור להיות שותף לענייני הזוגיות בין ההורים אך בהחלט יכול להיות שותף למעבר מגורים או שינויים בבית. חשוב לשתף את הילד גם בהצלחות וגם בכישלונות של ההורה על מנת שיבין שזה בסדר לטעות ושתמיד ניתן לתקן.
לסיכום, תקשורת מסוג זה אפקטיבית מאוד לילד, כיוון שהוא לוקח אותה מהבית אל החוץ ומיישם אותה במהלך כל חייו. כאשר התקשורת שאנו מטפחים בבית הינה חיובית, מקבלת ומדודה, הילד גדל עם הבנה נכונה של תקשורת בין בני אדם ומקרין אותה על כל סביבתו בעתיד. דרך זה שלימדתם את ילדכם לתקשר, לימדתם אנשים נוספים לתקשר והפכתם את העולם למקום טוב יותר.