היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה?

משחר ילדותנו אנו למדים שעל מנת להשיג את מה שאנו רוצים עלינו להתאים את עצמנו לתפקידים אותם החברה מצפה שנמלא. בן לומד להיות "גבר" כבר בגיל צעיר ובנות לומדות להיות מתוקות כאשר הן רוצות להשיג דבר מה. תפקידים אלו מלווים במעין מסכה שאנו שמים עלינו, אותה נוכל להחליף בהתאם לתפקיד. אך מתי המסכה שומרת עלינו ומתי היא הדבר האחרון שאנו צריכים?

כאשר המסכה צוהלת

כישורינו החברתיים במידה רבה קובעים את עתידנו ומשפיעים רבות על חיינו. למשל אדם הנוהג באופן תדיר בכעס ובעוינות כלפי חבריו לעבודה, מסתכן בניכור, חוסר שיתוף פעולה ואף סכנת פיטורין. רובנו מודעים למחיר שנשלם בעבור התנהגות בוטה, עוינת וכעוסה, לכן אנו מסגלים לעצמנו סוג של מסכה בה אנחנו נראים רגועים, שלווים וקשובים, על מנת לא לסכן את מעמדנו בעבודה, מול ההנהלה והחברים.

במטרה לשרוד בתוך הקודים החברתיים ולהרגיש שייכות, אנו משתמשים במסכות חברתיות שתורמות לביסוס המעמד אותו אנו מבקשים. בני אדם שונים בכל סיטואציה בחיים, והם אינם מראים את אותו אני בבית, בעבודה, עם חברים, או עם בני משפחה קרובים או רחוקים יותר. למעשה הרבה אנשים חווים בחייהם הפרטיים משברים אך מקפידים מול החברים בעבודה לשדר רוגע, שקט וטוב לב.

זוהי תכונה חשובה למעמדנו בחברה ולרוב, אדם שיסגל אותה ייהנה מחיי חברה פוריים כאשר הוא עובד בהרמוניה עם הקולגות. אך לעיתים למסכה צדדים אפלים. למשל במערכות יחסים קרובות בהן עלינו להיות כנים מול חבר קרוב במיוחד, במערכות יחסים אינטימיות עם בני זוג ובבניית מערך אמון משפחתי עם הילדים.

מסירים את המסיכה מהפנים

להיות נעימים מבלי לאבד את "האני"

בחברה שמצד אחד מעודדת אותנטיות רגשית אך מאידך מבקרת מוחצנות ומעודדת שימוש בהסתרת רגשות, עלינו למצוא את ה"אני האמיתי" שלנו. אנו יצורים מורכבים לא רק מתוקף התפקידים המגוונים שאנחנו ממלאים (חברתיים, המשפחתיים וזוגיים), אלא גם מתוקף מהותנו העמוקה יותר, שאותה עלינו לשמר ולטפח. עלינו להיות כנים מול עצמנו עם הצרכים הרגשיים האמתיים שלנו, על מנת שהמהות הפנימית שלנו לא תיפגם בשל רצוננו להתחבר לסביבה.

ניקח דוגמא שכולנו מכירים – במערכות יחסים זוגיות, מרוב שאנו מייחלים להצלחתן, אנו עוטים מסכות המסתירות את מאוויינו וצרכינו האותנטיים, משום שלעיתים הצרכים השונים של בני הזוג מתנגשים. הרצון הוא להתאהב באדם אמיתי שאינו מסתיר מעמנו דבר ואנו יכולים ליצר עמו מערכת של אמון מלא. כך נוכל גם אנחנו להביע את האני האמתי שלנו.

אך מצד שני, הצלחת הקשר תלויה ביכולתנו לשחק תפקידים שונים, בזמנים שונים, במקומות שונים. למשל: אם הנך אדם ישיר וחד האומר את שעל ליבו ללא סינון ובקרה, אתה עלול בטעות לומר דבר מה שיפגע במעמדו של בן הזוג בקרב משפחתו או חבריו.

על מנת להשיג מעמד הנחשב בעיניהם ראוי, בני הזוג לומדים להסתיר תכונות ורגשות, במטרה להרשים אחרים ולספק את בני הזוג שלהם. אולם יש לשים לב מתי המסכה הזו שבאה מתוך התחשבות, משמשת למניפולציה כלפי הצד השני או לחלופין, גורמת לנו לאבד את עצמנו, והמדרון אכן חלקלק.

כאשר המסכה הופכת אפלה

כנזכר למעלה למדנו לעטות מסכה בילדות, בצורך לענות למה שהורינו ציפו מאתנו, זוהי ה”הפרסונה" שלנו – התפקיד שכל אחד משחק בחיים. כאשר אנו באים לתקשר במערכות יחסים משמעותיות – חברות, משפחה או זוגיות, עלינו ללמוד להסיר את המסכות ולהראות את העצמי הפנימי שלנו – זה שנשאר קבוע בכל המצבים החברתיים. האני שמעבר למסכות. חשוב כי נרגיש מוגנים עם הצד השני על מנת להוריד את המסכה ולגלות את האני האמתי שלנו. במרחב חברתי מוגן הורדת המסכה תהווה הקלה ושמחה. אך מה קורה כשהמסכה מסרבת לרדת?

הרבה פעמים אנו כבר לא מודעים לכך שאנו עוטים מסכה, אולי למשל משום שזו מסכה שהשתמשנו בה מילדותנו כצורך הישרדותי. תמיד ישנה סכנה שהמסכה תשלוט בנו במקום שאנו נבחר מתי להשתמש בה, וכתוצאה מכך רגשותינו ודרכי ההתנהגות שלנו יהיו אלה של המסכה. למעשה נרגיש כפויים לעטות אותה תמיד.

כשלא נהיה מודעים למסכה, עלולה לעלות בנו תחושת חרדה או הרגשה פנימית שמשהו לא בסדר, מאחר והאני האמיתי שלנו לא בא לידי ביטוי. במצבים בהם נהיה מודעים למסכה נרגיש רע, כי אנו לא מציגים את האני האמיתי שלנו. זה יכול ליצור תסכול וריחוק מהחברה. במקום שהמסכה תהווה הגנה חברתית, היא גורמת למצוקה חברתית.

אז כיצד נדאג לכך שמסכתנו תהיה צוהלת?

  • נדע מהי הליבה הפנימית שלנו, מקור האישיות שלנו, ונהיה גאים בעצמנו – נכיר את עצמנו באמת ונאפשר לעצמנו חופש פנימי. כלומר, נקבל את העצמי האמיתי שלנו באהבה ללא תנאי, גם של הטוב שבנו וגם של הרע.
  • נכיר בכך שיש באישיותנו צדדים שעלינו להפנים בסיטואציה אחת ולהחצין בסיטואציה אחרת – וזה לגיטימי וטוב.
  • ניצור עם בני הזוג, החברים הקרובים והמשפחה מקום בטוח בו נוכל להתאוורר מהמסכות שלנו ולחגוג את אישיותנו הייחודית.
  • נלמד להבחין בין מתי עלינו ללבוש את המסכה כהגנה ומתי היא חונקת אותנו.
  • הבינו – המסכה היא חלק מאישיותנו. היא החלק החיצוני של האישיות, המסתגל ומתאים את עצמו לחברה. היא עוזרת לנו ליהנות מחיים חברתיים פוריים: עבודה, חברות וזוגיות. כל זאת כאשר אנו מתחשבים בסביבה אך לא על חשבון האני האמתית שלנו.

חג פורים שמח ממרכז גרנות!

שתף את הכתבה: