חופשה היא קודם כל זמן משפחתי, אבל הרבה גורמים עלולים להפוך את האיחוד המשפחתי למשבר משפחתי. איך מבטיחים שזה יהיה זמן איכותי ונעים לכולם?
מתכוננים לחופשה? אז לפני הכל אל תשכחו שאתם יוצאים אך ורק כדי ליהנות, גם הגדולים וגם הקטנים. וזה תלוי רק בגישה שתיקחו אתכם לדרך אם תיהנו או תסבלו.
יש בני זוג שמשאירים את כל מטעני הכעס שלהם בבית ומתחייבים להבטיח שכולם ייהנו, ויש בני זוג שלוקחים אתם מזוודות עמוסות בטינה ובמשקעים. ובני זוג כאלה יהרסו לעצמם ולילדיהם כל סיכוי ליהנות ברגע שהם לא יסכימו על משהו. איך תבטיחו שהחופשה המשפחתית שלכם תירשם באלבום הזיכרונות שלכם כאירוע מרגש ומאחד?
אז הנה הסוד הפשוט מי סובל בחופשות ומי נהנה בהן: הסובלים הם אלה שיוצאים לחופשה מתוך כוונה ליהנות ממה שהם עצמם אוהבים, והנהנים הם אלה שיוצאים לחופשה מתוך כוונה להבטיח שכולם ייהנו.
המפתח להכשיל את החופשה הוא אם כן לדאוג כל אחד להנאה של עצמו, והמפתח ליהנות מהחופשה הוא להבטיח שכל אחד ייהנה.
זאת למעשה הגישה שקובעת את איכות היחסים שלנו בכל ימות השנה: כישלון ביחסים נובע מהגישה של התרכזות במשאלות של עצמנו על חשבון המשאלות של השני, והצלחה ביחסים נובעת מהגישה של העדפת המשאלות המשותפות של שני הצדדים על חשבון המשאלות האישיות של כל אחד מהם בנפרד.
תזכרו שאתם לא יוצאים לחופשה הזאת כדי ללמד את הילדים איך אבא ואמא כועסים אחד על השני, או איך אבא ואמא מתרכזים כל אחד במה שחשוב לעצמו, או אבא ואמא לא מסתדרים ביניהם אם יש מחלוקת. את החינוך הזה אף ילד לא צריך. אתם יוצאים לחופשה הזאת כדי להיות ביחד, כדי לראות את העולם היפה שלנו, וכדי להעניק לילדים שלכם חוויה של מרחבים עם אבא ואמא שאוהבים אותם ואוהבים אחד את השני.
ומכיוון שחופשה מזמינה הרבה מאוד מחלוקות, הנה עצת הזהב: לפני שמתכננים את המסלולים המתאימים, ולפני שמזמינים את המקומות המתאימים, הכינו בנפשכם את הגישה המתאימה: לא לשכוח לבחור במה שחשוב לכולם לפני שאתם מנסים להשיג את מה שחשוב לעצמכם.
זה דורש רק דבר אחד: ויתורים ושוב ויתורים ושוב ויתורים: לוותר על כל דבר שאתם רוצים לעצמכם על חשבון פגיעה במישהו אחר או פגיעה בחופשה שלכם או פגיעה ביחסים שלכם. וזאת תמצית הגישה המתאימה.
אבל על מה מוותרים? ייתכן שהיא רוצה קניות והוא לא סובל את זה, בעוד שהוא רוצה חוף ים והיא לא סובלת את זה. או ייתכן שהוא רוצה ביקור באתרים היסטוריים ואותה זה לא מעניין, בעוד שהיא רוצה מוזיאונים לאמנות ואותו זה משעמם. מי כאן צריך לוותר?
התשובה פשוטה: פעם הוא ופעם היא. אלה ויתורי אהבה ששני הצדדים עושים בשמחה, בלי התחשבנות מי מוותר יותר כי כל צד יודע שהוא יקבל אחר כך פיצוי מתאים.
חופשה עם גישה כזאת לא יכולה להתקלקל גם אם כל אחד רוצה משהו אחר, כי כל ויתור הופך להיות מחווה של אהבה, שפעם הוא נותן לה ופעם היא נותנת לו, ושניהם ביחד מעניקים לילדיהם גם חוויה גדולה הנאה והרחבת אופקים, וגם שיעור גדול של חיים מתוך אהבה.