המטרה של מרכז גרנות היא להגיע אל כל פינה בחברה שלנו כדי לעודד מעורבות חברתית, וכדי ליצור ביחד ערבות הדדית בינינו. הוא פונה אל כל מי שבוער בתוכו הצורך להשתתף ביצירת עולם טוב יותר, והוא מזמין את כולם להתאחד להחלפת האווירה העוינת והאלימה של "כל אחד למען עצמו", באווירה סובלנית ומקבלת של "אחד למען השני".
מרכז גרנות יצא לדרך עם יעד עיקרי אחד: להקנות ערכים של תקשורת מכבדת בין כל אדם לכל אדם. הגענו למוקדים חברתיים רבים, בכל הגילים ובכל שכבות האוכלוסיה, ורבים מאוד כבר מיישמים את הגישה של "אחד למען השני" ביחסים שלהם עם סביבתם: בזוגיות, במשפחה, בעבודה, עם חברים, ועם כל אדם בכל מקום.
אבל ככל שהפעילויות שלנו מסתעפות יותר, גדלות יותר גם הציפיות שלנו. ובהדרגה מתגבש היעד השני שלנו: לראות ביצירת מציאות סובלנית משימה ממלכתית.
מבט אחר על תיקון חברתי
לכאורה יש לנו בעיות חברתיות רבות ושונות: אלימות במשפחה, אלימות ברחוב, אלימות בכבישים, אלימות במועדוני בילוי, אלימות במגרשי הספורט, קושי לשמור על המבנה המשפחתי, אונס על ידי יחידים וקבוצות, שליפת סכינים בחצרות בית הספר, שחיתות שלטונית, שימוש המוני בסמים ובאלכוהול, השחתת הסביבה, פילוג דתי ועדתי ולאומי.
נראה שיש לנו המון בעיות, ונראה שאין בעיה אחת נוגעת בחברתה. לכן המגמה החברתית הטבעית היא להגביל לכל בעיה מענה נפרד משלה. לכן יש לנו רשות למניעת שימוש בסמים, ותנועה למען איכות השלטון, ותנועה לאיכות הסביבה, ותנועה לבטיחות בדרכים, ותנועה למען עתיד ילדינו, וצער בעלי חיים, ועוד אין-ספור ארגונים למניעת צורות שונות של עוול, שכל אחד מהם מגביל את עצמו לאוכלוסיה מסוימת, ומתעלם מהמצוקה של מגזרים אחרים.
התוצאה היא שכל המאמצים לתיקון חברתי לא הביאו עד כה לשינוי המיוחל, לא באופי החברה כולה, ולא באותו מגזר שבו אמור כל ארגון לטפל. וכך יהיו פני הדברים גם הלאה כל עוד נתעלם מהחולי האמיתי: חוסר סובלנות לא במגזר מסוים ולא בתחום מסוים, אלא חוסר סובלנות של חברה שלמה בכל תחומיה ומגזריה, שמתקיימת על פי אותן נורמות אגוצנטריות של "כל אחד למען עצמו".
אחריות משותפת לבעיות המשותפות
בנורמה כזאת כל נהג מרשה לעצמו לקלל נהג אחר, הורים מרשים לעצמם לפגוע אחד בשני בנוכחות הילדים, ילדים מחרימים ילדים אחרים בלי התערבות מצד המחנכים. כי בחברה עם נורמות כאלה אין דבר טבעי יותר מזה שחוסר סובלנות יתגלה בכל מקום.
לכן אין טעם לתלות את האשמה במשטרה או במערכת החינוך או בתקשורת, ואין סיכוי ליותר דרך ארץ על ידי אכיפת החוק. האחריות לתיקון פני הדברים היא של כולנו: של הבית והמשפחה, של אמצעי התקשורת, של המנהיגים, של המחנכים, של מובילי התרבות, שלכם ושלנו.
כדי שיתחולל שינוי בהיקף כזה ובעומק כזה דרושה התגייסות כלל-חברתית משותפת. ואת זה יכולה לבצע רק רשות ממלכתית לאיכות החברה באחריותו של שר. וזה היעד השני של מרכז גרנות: לפעול להקמתו של משרד לאיכות החברה.
אמירה בקול גדול
הקמת משרד לאיכות החברה היא האמירה הדרמטית ביותר של חברה שרוצה לקיים את עצמה על בסיס סובלני, והיא הביטוי הנחוש ביותר לרצינות שבה מתייחסת הממשלה לנושא הזה, והיא המנוף הדרוש כדי להציב את איכות החברה בראש סדר היום שלנו. ממש כמו שהקמת המשרד לאיכות הסביבה לפני שנים לא רבות העלתה את שמירת הסביבה למודעות החברתית, ושינתה לגמרי את פני הדברים בתחום הזה.
אז לא עוד ארגון, ולא עוד תנועה, אלא משרד ממשלתי לאיכות החברה, שיוכל לומר את דברו בצורת חוקים חדשים, ושיוכל לרתום את מערכת החינוך לחינוך אמיתי של דור העתיד עם המשאבים הדרושים בתקציבים ובכוח אדם.
הזמן בשל למתן תשובה ניצחת לאדישות, לתוקפנות, לאלימות ולציניות. והדלת של מרכז גרנות פתוחה בפני כל מי שהתשוקה בוערת בתוכו להיות חלק מהמהלך הגדול הזה.